מי אני?


הי! אני ורוניקה גל- צור


אמא לשלושה ילדים ושני כלבים. אני אוהבת את החיים וחיה אותם בווליום ובקצב גבוה, כיאה למזג הדרום אמריקאי שלי, ייבוא ישיר מארגנטינה בה נולדתי.

אני אוהבת... את המטבח.


אני מאד אוהבת לאכול (בנינו, מי לא...?) אבל הרבה יותר אני אוהבת לבשל.

את הסירים שלי אני ממלאה בכל טוב, במגוון, בשפע והכי חשוב באהבה. כל מנה היא יצירה מחודשת של דלק לגוף ולנשמה. כל מנה נוצרת בצבע, בטעם ובסגנון אחר, את כולם מחבר התבלין הסודי שלי. בסוף, אני מוזגת לצלחות את הנשמה שלי וחווה הנאה וסיפוק מהצלחות הריקות שמצביעות על שובע והנאה של כל מי שאוכל ממעשה ידי.

אני אוהבת גם... את הים


יצירת המופת של הטבע.

הרמוניה מושלמת בין צבעי האש של השמש והחולות, עם הכחולים העמוקים והמרגיעים של המים והשמיים. מזריחה ועד שקיעה, יצירה בתנועה, מתחדשת כל יום. ואני, מתענגת ממנגינת שאון הגלים ומהשקט שהיא מביאה עמה. נסחפת לעומקים ולמרחבים האין סופיים של הים, הנגמרים במדויק בקו האופק. מאפשרת למים ללטף אותי ולשטוף מעלי את מה שמיותר לי ולהותיר אותי שלמה ושלווה.

לסיכום, אני אוהבת את החיים.


אוהבת את מה שאני רואה במראה כל יום.

גם את הדמות המשתקפת במראה הפנימית שלי וגם את החיצונית. אבל זה לא תמיד היה ככה...

אז למה לֶמוֹן דְבׇש?


זה המוטו שלי בחיים

היום, כשאני מסתכלת על עצמי במראה של חיי, מציפות אותי שאלות כמו: איך הרשתי לעצמי להמשיך להסתכל במראה כל יום ולא לאהב את מה שאני רואה? איך הרשתי לעצמי לחיות את החיים בלי תשוקה, אהבה, חדווה? איך הרשתי לעצמי לחיות את החיים בלי לאהוב את החיים?

אומרים עלי...


שאני לא קונבנציונאלית ושלא משעמם איתי לרגע.

אולי כי אני חושבת גדול ויצירתי. ואולי בגלל שבעיני הגבול הוא השמיים. ש"יש לי ביצים של בת יענה", כי אני לוקחת סיכונים ו"לא עוצרת באדום". נכון שלא אחת אני נופלת, אבל תמיד אני זוכרת לקום. שאיתי זה: "ישר לפנים" ושאין איתי קיצורי דרך. כי כמו שאני לא מוותרת לי על עצמי – אני לא מוותרת לאף אחד על עצמו.

מה עשיתי עד היום?


אז ככה...

בכל תפקיד שלקחתי על עצמי, חתרתי למגע ולהשפעה על אנשים.

ומה היום?


היום אני ממשיכה הלאה וקדימה.

זה הייעוד שלי - להעביר הלאה את הידע והניסיון שצברתי לאורך השנים, אני רוצה להעביר הלאה לכל מי שבוחר לצאת מאזור הנוחות שלו ולנוע לאזורי הצמיחה, ההתפתחות והמימוש העצמי. אנשים שמעוניינים להיות בטוב עם עצמם ועם הסביבה שלהם וגם מוכנים לעשות משהו בשביל זה.

איך זה קורה?


טוב שאתם שואלים!

בעבודה. בתנועה. במסירות. בהתבוננות פנימית. ב"ללכלך את הידיים". עם הרבה מאד אומץ. עם המון אנרגיה. בדמעות. בצחוק מתגלגל.